MCP: איך סוכן מתחבר למקור חיצוני, ולאן זורם המידע

לפני שעורך דין שואל מה כלי יודע, הוא שואל לאן הולך החומר. זו השאלה הנכונה, והיא גם השאלה שהכי קשה לקבל עליה תשובה ברורה מספקי כלים.

בחיבור מסוג MCP אפשר לענות עליה בצורה מדויקת, כי לחיבור יש כיוון.

מה זה MCP

תקן חיבור. הוא מאפשר לכלי AI לפנות למקור חיצוני מוגדר תוך כדי שיחה, ולשלוף ממנו מידע.

ההבדל מהמצב הרגיל: בלי חיבור, כל מה שהמודל יודע נמצא בתוכו, ונקבע במועד האימון שלו. עם חיבור, הוא יכול להביא לעצמו מידע ממקום ידוע, כשהוא צריך אותו. זה גם מה שמאפשר לספק לו פרוצדורה שהוא לא מכיר.

התקן אינו קנייני לכלי אחד. אותו חיבור עובד ב-Claude, ב-ChatGPT, ב-Gemini ובכלי שורת פקודה. זה משנה, כי המשמעות היא שהחיבור אינו כובל את המשרד לספק כלי מסוים.

הכיוון הוא כל העניין

חיבור יכול להיות מסוג שליפה, מסוג כתיבה, או שניהם.

שליפה מביאה מידע פנימה אל השיחה. המקור עונה, ולא מקבל. בחיבור שכל הפעולות בו הן שליפה, אין דרך טכנית לשלוח אליו מסמך, כי אין פעולה שמקבלת מסמך.

כתיבה פועלת בכיוון ההפוך: יוצרת, משנה או מוחקת במקום היעד. חיבור שאין בו פעולת כתיבה לא יכתוב לשום מקום, גם אם יתבקש במפורש.

ההבחנה הזאת אינה הבטחה שיווקית. היא ניתנת לבדיקה: רשימת הפעולות שהחיבור מציע היא ציבורית, ואפשר לראות בה אם יש שם פעולה שכותבת.

מה זה אומר על מסמכי הלקוח

מסמך שנפתח בשיחה נמצא בכלי שבו עובדים, תחת ההרשאות שלו ומדיניות הפרטיות שלו. חיבור שליפה אינו משנה את זה לכאן ולא לכאן: הוא מספק מידע אל השיחה, לא מוציא ממנה.

כלומר שתי שאלות נפרדות, שמתערבבות כמעט תמיד:

1. מה קורה למסמך בכלי שבו עובדים. זו שאלה על הכלי, על תנאי השימוש שלו ועל סוג החשבון. גילוי דעת את/60/24 מבחין במפורש בין מערכות פתוחות למערכות סגורות, וקובע שהאחרונות עדיפות כי הן מצמצמות את מרחב החשיפה.
2. מה קורה למסמך במקור המחובר. בחיבור שליפה, כלום. הוא לא מגיע לשם.

מי שמערבב בין השתיים מקבל תשובה מטושטשת לשתיהן.

מה גילוי הדעת דורש, ומה נשאר לשיקול דעת

ועדת האתיקה הארצית קבעה בגילוי דעת את/60/24 שאין להזין למערכות AI חומרים סודיים, מסמכים שאינם פומביים, כתבי בי דין שאינם פומביים וכל מידע אישי לפי חוק הגנת הפרטיות, גם אם נמחקו שם ותעודת זהות, אלא להשתמש במערכות פתוחות רק לצורך שאילתות כלליות ותיאורטיות.

הדוגמה שגילוי הדעת עצמו נותן חדה: רשומה רפואית שממנה נמחקו שם ומספר זהות, אך נותרו בה שם בית החולים ופרטי המצב הרפואי, ניתנת להצלבה חזרה אל הלקוח.

גילוי הדעת גם אומר על עצמו שאין בו כדי למצות את הכללים החלים, ושכל עורך דין נדרש להפעיל שיקול דעת פרטני בכל מקרה. הדף הזה מתאר מנגנון טכני. הוא אינו מחליף את שיקול הדעת הזה ואינו ייעוץ משפטי.

למה זה נבדק ולא מובטח

הצהרה כמו ״אנחנו מאובטחים״ אינה ניתנת לבדיקה ולכן אינה שווה הרבה. שלוש שאלות שכן ניתנות לבדיקה, לפני כל חיבור:

• אילו פעולות החיבור מציע, ויש בהן פעולה שכותבת?
• לאן זורם המידע בכל פעולה, פנימה או החוצה?
• מה נשמר, ולכמה זמן, בכל צד של החיבור?

ספק שלא עונה על שלוש אלה בשפה פשוטה, לא כדאי לחבר.

הדף הזה מתאר עבודה עם כלי AI ואינו ייעוץ משפטי. ראו תנאי השימוש.