אמון ואתיקה
מה מותר לעורך דין בישראל להעלות למודל שפה
רוב עורכי הדין עונים על השאלה הזאת מהבטן, ולא תמיד נכון.
אפשר לשאול כל שאלה כללית ותיאורטית על הדין. אסור להזין פרט שמזהה תיק אמיתי, גם כשהשם עצמו נמחק.
הקו אינו עובר בין ״עם שם״ ל״בלי שם״. הוא עובר בין הכללי לספציפי.
גילוי דעת את/60/24, ועדת האתיקה הארצית, לשכת עורכי הדין, מאי 2024ההנחה השכיחה, ולמה היא לא מספיקה
האינסטינקט הנפוץ הוא שמחיקת שם הלקוח פותרת את הבעיה. ועדת האתיקה הארצית אומרת אחרת, ונותנת דוגמה שקשה לשכוח.
אותו עיקרון חל הרבה מעבר לרפואה: תפקיד ייחודי, סכום עסקה חריג, מבנה עסקי מסוים. כל אחד מהם יכול להיות ״השם״ בפועל.
מותר ואסור, בשפה פשוטה
מותר
- שאלה כללית ותיאורטית על הדין, בלי קשר לתיק ספציפי
- תיאור נושא מכתב או מסמך בקווים כלליים
- בקשת שלד או מבנה של מסמך, בלי הפרטים של המקרה
אסור
- הזנת מסמך או כתב בי דין שאינו פומבי
- פרט שיכול לזהות את הלקוח בעקיפין, גם בלי שם
- להסתפק במחיקת שם ותעודת זהות בלבד
פתוח מול סגור
כלי שמשמש קבוצה סגורה במשרד עדיף על כלי פתוח לכלל הציבור, מפני שהוא מצמצם למי המידע יכול להגיע. גם שם נדרשת זהירות, בעיקר כשתיק אינו אמור להיות פתוח לכל עובדי המשרד.
הסכמת הלקוח
שימוש במידע אישי של לקוח בכלי פתוח דורש הסכמה כתובה ומפורשת מראש, לא הסכמה כללית וגורפת, והלקוח יכול לבטל אותה בכל שלב. כלי סגור פנים משרדי אינו מחייב את אותה הסכמה, בכפוף לאבטחת מידע ראויה.
מה זה לא אומר
גילוי הדעת אינו איסור על שימוש ב-AI. הוא מכיר ביתרונות, ומכוון את תשומת הלב לסיכונים. הוא גם אומר על עצמו שאינו ממצה את הכללים, ושכל עורך דין נדרש להפעיל שיקול דעת פרטני בכל מקרה.
איך זה מתורגם לארכיטקטורה
ההבחנה בין כללי לספציפי מצביעה על הבדל טכני: יש הבדל בין להזין מידע למערכת לבין לשלוף ממנה מידע. שאילתה כללית ותיאורטית היא בדיוק מה שמותר. מקור חיצוני שרק עונה, כמו חיבור בהרשאת קריאה בלבד, נמצא בצד הזה של הקו: מסמכי הלקוח נשארים בכלי שבו עובדים, תחת ההרשאות שלו.
המקורות המדויקים, לפי סעיף
- סעיף 19
- אין להזין למערכות AI חומרים סודיים, מסמכים שאינם פומביים, כתבי בי דין שאינם פומביים וכל מידע אישי לפי חוק הגנת הפרטיות, גם אם נמחקו שם ותעודת זהות, אלא להשתמש במערכות פתוחות רק לשאילתות כלליות ותיאורטיות.
- סעיף 13
- מרחיב את הפרטים האסורים ל״מעגל שני״: טכנולוגיה, שירות, סגנון או מודל עסקי ייחודיים, מעבר לפרטים המזהים הבסיסיים.
- סעיפים 22 עד 25
- מערכות סגורות עדיפות כי הן מצמצמות את מרחב החשיפה, גם בהן נדרשת זהירות, ונדרש לוודא שהספק מחויב חוזית שלא להעמיד את פרי האימון ללקוחות אחרים.
- סעיפים 28 עד 30
- הסכמת לקוח כתובה ומפורשת נדרשת לפני שימוש במידע אישי שלו במערכת פתוחה. אין להחתים על הסכמה גורפת, והלקוח יכול לבטלה.
- הערת שוליים 19
- שימוש במערכת סגורה פנים משרדית אינו מחייב קטגורית הסכמת לקוח, בכפוף לאבטחת מידע ראויה.
- סעיפים 6 עד 10
- חובה לבדוק את הפלט פרטנית ולאשש אותו. הסתמכות בלי אישוש, תוך ייצוג לקוח, עלולה להיחשב הפרת חובת נאמנות ומסירות לפי סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין וכלל 2 לכללי האתיקה. באי-אימות בליטיגציה נדרש גילוי בהערת שוליים בכתב הטענות. האחריות המלאה, נזיקית ואתית, על עורך הדין ועובדי משרדו.
- סעיפים 3 ו-31
- גילוי הדעת אינו ממצה את הכללים ודורש שיקול דעת פרטני. הוראת המעבר לשנת 2024 מעדיפה התרעה על העמדה לדין משמעתי, למעט מקרים חריגים.
שכבת הפרקטיקה, בתוך הכלי שכבר עובדים איתו
Judaro פועלת בהרשאת קריאה בלבד. שום מסמך לקוח אינו נשלח אליה.
איך ההרשאות בנויות