דילוג לתוכן

נכי צה״ל ונפגעי איבה

החוק החדש לא בודק את ההסכם הבא. הוא בודק את מה שכבר נחתם

עורך דין מבקש ניסוח הסכם שכר טרחה חדש לנכה צה״ל, ומקבל אותו תואם לתקרות. חוק הגבלת שכר הטרחה חל גם על הסכמים שנחתמו מ-2023, וגביית עבר בלי בדיקה יוצרת חבות השבה אישית.

מודל שמתבקש לנסח הסכם שכר טרחה חדש לנכה צה״ל מפיק הסכם תואם לתקרות החוק, ועוצר שם. חוק הגבלת שכר הטרחה חל רטרואקטיבית על הסכמים מ-7.10.2023 ואילך. גבייה לפי הסכם ישן שחורג מהתקרה יוצרת חבות השבה אישית של עורך הדין, לא רק תיקון קדימה.

עורך דין שמייצג נכה צה״ל מבקש ממודל שפה לנסח הסכם שכר טרחה חדש. חוזר הסכם תואם לתקרות שקבע חוק הגבלת שכר הטרחה: סכומים בתוך הגבולות, פריסה, גילוי מלא. הסכם תקין לחלוטין.

הבקשה הייתה על ההסכם הבא. השאלה שהיה צריך לשאול הייתה על מה שכבר נחתם.

למה הסכם תואם לתקרה מרגיש כמו עדכון שלם

עורך דין שמנסח הסכם שכר טרחה חדש עם AI ומקבל מסמך תואם לתקרה מרגיש שהוא עדכן את המשרד לפי החוק החדש. ההסכם החדש אכן תואם. הוא לא אומר כלום על ההסכמים הישנים שכבר נחתמו, ושם בדיוק יושבת החשיפה האמיתית, כי החוק בודק את מה שכבר קרה ולא רק את מה שעומד לקרות.

החוק לא מסתכל רק קדימה

חוק הגבלת שכר הטרחה חל, רטרואקטיבית, על כל הסכם שנכרת מ-7.10.2023 ואילך. עורך דין שיש לו תיקים פתוחים מהתקופה הזאת עלול לגלות שהסכם ישן, שנחתם כדין לפי הדין שהיה קיים אז, חורג מהתקרה שהחוק קבע בדיעבד. גבייה שכבר בוצעה לפי אותו הסכם עלולה להיות מופרזת בעיני החוק החדש, גם אם בזמן החתימה שום דבר לא היה פגום בה.

מודל שמתבקש ״נסח הסכם שכר טרחה חדש״ עונה בדיוק על מה שהתבקש. הוא מייצר הסכם שתואם לתקרה מהיום הזה והלאה. הוא לא בודק את ההסכמים הקיימים במשרד, כי הבקשה לא הייתה על מה שכבר קיים, היא הייתה על מה שעומד להיחתם.

מה שנשאר גלוי אחרי הבדיקה

לכל תיק פתוח מ-7.10.2023 יש לבדוק: מה נגבה בפועל, מתי, ומה עדיין לא נגבה. אם הסכום שנגבה חורג מהתקרה, יש שני מסלולים בלבד, כל אחד עם חלון זמן משלו: השבה יזומה של הסכום העודף, או תביעה לסעד הצהרתי שהסכום אינו מופרז בכלל. אי-פעולה בתוך החלונות האלה משאירה את החשיפה פתוחה, ולא סוגרת אותה מעצמה.

מודל שהתבקש לנסח הסכם חדש לא בדק את התיקים הישנים, ולכן לא סימן שיש חלון זמן שרץ עליהם. עורך הדין שקיבל את ההסכם החדש התקין, בלי שהוזהר שיש עוד עבודה על העבר.

גם על מה שטרם נגבה יש מגבלה חדשה

יתרות שטרם נגבו מהסכם ישן לא ממשיכות להתנהל כרגיל רק כי ההסכם המקורי קבע אחרת. גבייתן מוגבלת לפריסה, ללא הצמדה וללא ריבית, לא בסכום חד פעמי כפי שההסכם הישן אולי קבע. הסכם ישן שעדיין פעיל צריך להיבדק מול הכלל הזה, לא רק מול התקרה.

מה שכבת פרקטיקה עושה כאן

לא עוצרת בניסוח הסכם חדש. מריצה מיפוי של כל ההסכמים הקיימים מ-7.10.2023, מחשבת אם מישהו מהם חורג מהתקרה, ומצביעה על חלון הזמן הרלוונטי לכל אחד: השבה או סעד הצהרתי. ההסכם החדש הוא תוצר אחד מתוך תהליך רחב יותר, לא תחליף לו.

ומה שנשאר בידיים: ההחלטה איזה מסלול לנקוט בכל תיק חשוף, ומתי לפעול.


הדף הזה מתאר עבודה עם כלי AI ואינו ייעוץ משפטי. ראו תנאי השימוש.

שאלות שחוזרות

למה הסכם חדש שתואם לתקרה לא פותר את הבעיה

כי החוק לא שואל רק מה ההסכם הבא, הוא בודק את מה שכבר נחתם ומ-7.10.2023. ייתכן שכבר נגבה שכר טרחה עודף לפי הסכם ישן, ולזה יש חלון פעולה נפרד שנפתח ביום התחילה של החוק.

מה בדיוק התקרה שנקבעה

מאה וארבעים אחוז מסכום בסיס שנגזר ממורכבות הטיפול, בתוספת רכיבים בנסיבות מיוחדות. הסכום המדויק תלוי בפרטי התיק ובסוג הטיפול, אך העיקרון קבוע: יש תקרה, וגבייה מעליה אינה תקפה מול החוק, גם אם ההסכם המקורי נחתם כדין לפי הדין הישן.

מה עושים כשמתגלה שנגבה יותר מהתקרה

יש שני מסלולים: השבה יזומה בתוך חלון זמן, או תביעה לסעד הצהרתי שהסכום אינו מופרז, גם היא בתוך חלון זמן נפרד. אי-פעולה בתוך החלונות האלה משאירה את החשיפה פתוחה.

מה קורה עם יתרות שטרם נגבו מהסכם ישן

גבייה שלהן מוגבלת לפריסה, ללא הצמדה וריבית, ולא בסכום חד פעמי גם אם ההסכם המקורי קבע אחרת. הסכם ישן לא ממשיך לפעול כרגיל רק כי הוא נחתם לפני החוק.

עודכן 2026-08-21