לבקש את סדר הבדיקה, לא את התשובה

זו הטעות שחוזרת הכי הרבה, והיא נראית סבירה לגמרי: פותחים את הכלי ושואלים את השאלה שרוצים לענות עליה.

הבעיה בה אינה שהתשובה תהיה שגויה. הבעיה היא שאי אפשר לדעת.

התלות המעגלית

תשובה שחוזרת נראית שלמה. כדי לזהות שחסרה בה שאלה מקדימה, צריך לדעת שהשאלה המקדימה קיימת. מי שיודע אותה ממילא לא היה צריך לשאול. מי שאינו יודע אותה יקבל תשובה שנראית בסדר גמור, ולא יהיה בפלט שום סימן לכך שמשהו חסר.

זה מעגל סגור, ואי אפשר לצאת ממנו בניסוח חכם יותר של אותה שאלה.

מה שובר את המעגל

לבקש את הרשימה לפני התשובה.

במקום ״האם המוכר פטור ממס שבח״, לבקש ״מה נבדק כדי לקבוע אם מוכר דירת מגורים זכאי לפטור, ובאיזה סדר״. במקום ״האם אפשר לפטר את העובדת״, לבקש ״אילו בדיקות קודמות להחלטה על סיום העסקה, ומה משנה את הסדר״.

מה שחוזר הוא רשימה. לרשימה יש תכונה שלתשובה אין: אפשר לקרוא אותה ולראות מה לא נמצא בה. פריט חסר בולט, מפני שהרשימה עצמה היא האובייקט שנבדק ולא המסקנה.

ורק אחר כך עונים על הפריטים, אחד אחד, כשידוע מה כל אחד מהם משנה.

למה זה עובד גם כשהמודל לא מכיר את התחום

רשימת בדיקות היא מבנה, לא ידע. מודל שמתבקש להחזיר מבנה נוטה לחשוף את גבולות הידע שלו, כי רשימה קצרה מדי נראית חשודה מיד. אותו מודל שמתבקש להחזיר מסקנה יסתיר את אותם גבולות מאחורי ניסוח חלק.

לכן הבקשה הזאת שימושית במיוחד דווקא כשאין ודאות שהתחום מוכר לו.

מה להוסיף לבקשה

שני דברים, ושניהם קצרים:

• מה משנה את הסדר. ״אם התשובה לשאלה 2 היא כן, מה משתנה ברשימה״. חלק גדול מהפרוצדורה הוא הסתעפות ולא רצף ישר.
• מה לא נכנס לרשימה ולמה. חוסר שמדווח אפשר לטפל בו. חוסר שלא מדווח נראה בדיוק כמו שלמות.

מה זה חוסך

הרשימה מגיעה פעם אחת לסוג עניין ומשמשת שוב בכל תיק מאותו סוג. מה שנחסך אינו הזמן של השאלה, אלא הגילוי המאוחר: שאלה מקדימה שלא נשאלה מתגלה בשומה, בהתנגדות, או בדיון, ולא בשלב שבו עוד אפשר לשנות משהו.

וזו גם הדרך להפוך את חובת האימות לישימה. את/60/24 מחייב בדיקה פרטנית ומדוקדקת של הפלט. בדיקה מול רשימה מסודרת אפשרית. בדיקה של מסקנה מנוסחת היטב, בלי לדעת מה היה אמור להיות בה, פחות.

הדף הזה מתאר עבודה עם כלי AI ואינו ייעוץ משפטי. ראו תנאי השימוש.