עבודה עם סוכן
איך מבקשים מקור, ולא ניסוח משכנע
מודל שמתבקש לענות יחזיר תשובה. מודל שמתבקש להראות על מה הוא נשען יחזיר תשובה שקל יותר להפריך. ההבדל בין השתיים הוא בניסוח הבקשה.
בקשה שמנוסחת כשאלה מקבלת תשובה משכנעת. בקשה שמחייבת לציין על מה כל קביעה נשענת, ולסמן בנפרד מה לא נמצא, מקבלת תשובה שקל להפריך. אימות עדיין נדרש במאגר חי, אך היא הופכת את האימות לבדיקה של רשימה במקום חיפוש עיוור.
מודל שפה מתוכנן לייצר מענה שנראה סביר ומלא. זו אינה תקלה, זו ההגדרה שלו. גילוי דעת את/60/24 של ועדת האתיקה הארצית מנסח את זה ישירות: המערכת מתוכננת להשיב מענה שייחזה כמענה סביר ומלא, אף אם הוא שגוי מעיקרו, כולו או חלקו.
המסקנה המעשית אינה ״לא להשתמש״. היא לנסח בקשה שקשה לענות עליה בביטחון ריק.
מה שמייצר תשובה חלקה
״האם מותר לפטר עובדת בהיריון״ היא שאלה. היא מזמינה תשובה, והתשובה תגיע: מנוסחת היטב, בטון סמכותי, ובלי שום סימן למה שחסר בה.
הבעיה אינה שהתשובה שגויה בהכרח. הבעיה היא שאין בה דרך להבחין בין מה שהמודל יודע לבין מה שהוא השלים.
מה שמייצר תשובה שאפשר לבדוק
בקשה שדורשת שלושה דברים באותה נשימה:
- על מה כל קביעה נשענת. חוק, סעיף, תקנה. לא ״לפי הפסיקה״.
- מה בדיקה שצריכה להיעשות ולא נעשתה. כלומר לא רק לענות, אלא לסמן את השאלות שהתשובה תלויה בהן.
- מה לא נמצא. זה הרכיב שנשמט כמעט תמיד, והוא החשוב מכולם. בלי בקשה מפורשת לדווח על חוסר, החוסר לא ידווח.
הרכיב השלישי הוא מה שהופך את הפלט לניתן להפרכה. פלט שכתוב בו ״לא אותר בסיס לקביעה הזאת״ שווה יותר מפלט שנשמע ודאי לגמרי.
למה זה עובד
בקשה שמחייבת לתלות כל קביעה במקור מצמצמת את החלל הריק שבו נולדות הזיות. היא לא מבטלת אותן. היא הופכת אותן לגלויות: קביעה בלי סעיף בולטת מיד, וקביעה עם סעיף אפשר לפתוח ולבדוק בשלושים שניות.
וזה משנה את מהות האימות. במקום לקרוא פלט שלם ולחפש מה אולי חסר, יש רשימה מסומנת ובודקים אותה שורה שורה.
איפה זה עדיין לא מספיק
בציטוט פסיקה. שם הפער נשאר, ואין ניסוח בקשה שסוגר אותו.
הדרך הנכונה היא לתייג במפורש. בתחום הליטיגציה של Judaro, למשל, כל ציטוט פסיקה חוזר עם תיוג מפורש שהוא ידע מודל שטעון אימות, עד שעורך דין אנושי אישר אותו במאגר חי. התיוג אינו מנומס, הוא מכוון: הוא מונע מהציטוט להיכנס לכתב טענות בדרך.
גילוי דעת את/60/24 מחייב את אותו דבר מהכיוון האתי. הסתמכות על פלט בלי אישוש, תוך ייצוג לקוח, עלולה להיחשב הפרת חובת הנאמנות והמסירות לפי סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין ולפי כלל 2 לכללי האתיקה. וכשלא עלה בידי עורך הדין לאמת, חובה ליידע את בית המשפט ואת הצד שכנגד ולציין בהערת שוליים בכתב הטענות באיזו מערכת נעשה שימוש ומהו סוג השאילתה.
הבדל הניסוח, בשורה אחת
בקשה ששואלת מקבלת תשובה. בקשה שדורשת להראות את הבסיס, את הבדיקות החסרות ואת מה שלא נמצא, מקבלת חומר עבודה.
הדף הזה מתאר עבודה עם כלי AI ואינו ייעוץ משפטי. ראו תנאי השימוש.
שאלות שחוזרות
למה מודל מחזיר ניסוח משכנע גם כשאין לו בסיס
מפני שהוא מתוכנן לייצר מענה שנחזה כסביר ומלא. גילוי דעת את/60/24 מנסח זאת במפורש: המערכת מתוכננת להשיב מענה שיחזה כמענה סביר ומלא, אף אם הוא שגוי מעיקרו, כולו או חלקו.
מה מבקשים במקום שאלה
שלושה דברים באותה בקשה. על מה כל קביעה נשענת, מה בדיקה שלא נעשתה, ומה לא נמצא. הרכיב השלישי הוא החשוב, כי בלעדיו החוסר לא מדווח.
האם זה מבטל את חובת האימות
לא. את/60/24 מחייב בדיקה פרטנית ומדוקדקת של הפלט ואישוש מול מקורות חיצוניים. מה שמשתנה הוא שהאימות הופך לבדיקה של רשימה מסומנת במקום חיפוש אחרי מה שאולי חסר.
מה עושים עם ציטוט פסיקה שחוזר
מאמתים אותו במאגר חי לפני כל שימוש. בתחום הליטיגציה של Judaro, למשל, כל ציטוט פסיקה חוזר מתויג במפורש כידע מודל שטעון אימות עד שעורך דין אישר אותו במאגר.
עודכן 2026-08-21