דילוג לתוכן

Judaro

מרכז הידע

מה סוכן AI מפספס בכל תחום פרקטיקה, למה הפלט לא מסגיר את זה, ומה משנה את סדר העבודה.

לפי תחום פרקטיקה

אותה בעיה נראית אחרת בכל תחום. כאן היא בשם שלה.

מה סוכן משפטי בכלל עושה

לפני שמחליטים מה להעביר אליו, כדאי לדעת במה הוא שונה ממה שכבר מכירים.

  1. מודל שפה מנסח מצוין. הכשל הוא בסדר השאלותהדיון על AI במשפט עוסק בפסיקה שהומצאה. זו הבעיה הקטנה, והיא נתפסת בהגהה. הבעיה הגדולה היא השאלות שלא נשאלו לפני הניסוח.
  2. סוכן משפטי מול צ׳אט: מה באמת ההבדלצ׳אט עונה על שאלה ונעצר. סוכן ממשיך לשלב הבא, פונה למקורות חיצוניים, ומריץ רצף. ההבדל אינו באיכות התשובה אלא בהיכן העבודה נעצרת.
  3. MCP: איך סוכן מתחבר למקור חיצוני, ולאן זורם המידעהשאלה שעורך דין שואל לפני כל חיבור אינה מה הכלי יודע, אלא לאן הולך החומר. בחיבור מסוג MCP יש כיוון זרימה, ואפשר לבדוק אותו.

איך עובדים איתו בפועל

ארבע הרגלים שמשנים את מה שחוזר: מה מבקשים, באיזה סדר, ועל מה מסתמכים.

  1. להעביר תהליך שלם לסוכן, ולא שאלה בודדתהעברת שאלה בודדת חוסכת ניסוח ומשאירה את הפיקוח במלואו. העברת רצף היא מה שמזיז את התקרה, והיא דורשת שהסדר יעמוד מול הסוכן מראש.
  2. שבע משימות שאפשר להעביר לסוכן היום, ושלוש שלאהרשימה אינה נגזרת מכמה המודל חכם אלא משתי שאלות: האם המשימה מחייבת מידע מזהה של לקוח, והאם היא יוצרת מחויבות שאי אפשר לקחת בחזרה.
  3. איך מבקשים מקור, ולא ניסוח משכנעמודל שמתבקש לענות יחזיר תשובה. מודל שמתבקש להראות על מה הוא נשען יחזיר תשובה שקל יותר להפריך. ההבדל בין השתיים הוא בניסוח הבקשה.
  4. לבקש את סדר הבדיקה, לא את התשובהמי שמבקש תשובה מקבל תשובה, וכדי לדעת אם היא שלמה צריך כבר לדעת מה חסר בה. מי שמבקש קודם את סדר הבדיקה מקבל את הרשימה שאפשר לבדוק מולה.

לפני שמעבירים חומר

שאלה אחת שחוזרת לפני כל השאר.

אתיקה וחיסיון מה מותר להעלות לסוכן AI מה גילוי דעת את/60/24 של ועדת האתיקה הארצית באמת קובע, ומה נדרש בפועל לפני שמעבירים חומר של לקוח.